שני משחקי צמרת, מקום ראשון מול שני, בקט רגל בערב אחד, יום שני 1 באפריל, במגרשים החיצוניים של תיכון מקיף ו' בבאר שבע. במגרש מספר 2 רותם אמפרט נגב ב' מול רכבת באר שבע, במסגרת הליגה הלאומית; במגרש מס' 1 בית הלוחם ב' מול בזק ב', במסגרת ליגה א'.
בלאומית, כמה מוזר בעונה מוטרפת זאת, יש רק שש קבוצות פעילות, המשחקות 15 משחקים בשלושה סיבובים. במחזור השמיני נפגשו בשנית, הראשונה בטבלה רותם ב' והשנייה בדירוג רכבת באר שבע, כששתי נקודות בלבד מפרידות ביניהן. רותם עם 17 נקודות (חמישה ניצחונות ושני הפסדים – על הפסד רגיל, לא טכני, מקבלים נקודה) והרכבת מבירת הנגב עם 15 נקודות (שני ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו והפסד בודד – על תיקו מקבלים שתי נקודות).

רותם, בעלת שחקנים מרשימים, מרביתם מדימונה, גילתה עליונות בולטת יחסית למשחק עונה וניצחה די בקלות 1-5. אלירן גבאי כבש צמד שערים, אלעד שרף, אלעד שוורץ ואדם תנעמי הבקיעו גול אחד כל אחד. לרכבת הכניס: אנדריי פוליאקוב. שפט היטב: אמיר נגאוקר.
מאמן רותם ב', אבירז אמיתי, דווקא לא מתלהב: "יש עוד הרבה משחקים לסיום העונה, עדיין לא עלינו ליגה ואנחנו גם לא רוצים לעלות בכלל! לא בטוח שיש לנו כח אדם בשביל לשחק בליגת העל". מנגד, מאמן רכבת באר שבע, שאול צפאני, מת להעפיל לליגה הראשונה: "רק בשנה שעברה עלינו ליגה ולקחנו דאבל, השנה אנחנו רוצים לקחת אליפות ולעלות ליגה. היינו מקום ראשון עד השבוע שעבר, לא היו לנו הפסדים בכלל. ניצחנו אותם 2-6 בסיבוב הראשון. הבעיה, שארבעה שחקנים פצועים, כל ההרכב שלי פצוע. הליגה עוד ארוכה ואני מאמין שעוד נחזור למקום הראשון". 
בצמרת ליגה א' הפרידה רק נקודה בודדה בין קבוצת בית הלוחם ב' (20 נק') לבזק נגב ערבה (19 נק') לפני המשחק ביניהן במחזור התשיעי, שפתח את הסיבוב השני והאחרון בליגה בת תשע קבוצות. שתי קבוצות שונות בתכלית מבחינת חומר השחקנים והגישה למשחק הקט רגל. בית הלוחם ב' – התקפית: 43 שערי זכות, 28 שערי חובה. חמישה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו והפסד בודד. בזק – הגנתית: 27 שערי זכות, 20 שערי חובה. חמישה ניצחונות, תיקו ושני הפסדים.

המגמה הזו בלטה כבר משריקת הפתיחה. בזק ניסתה למשוך את הדקות בהנעת כדור לרוחב מאחור, בית הלוחם ב' לחצה קדימה. בזק התחילה את המשחק עם חמישה שחקנים בלבד ללא אף מחליף, בית הלוחם הציבה עשרה שחקנים, חמישה מחליפים! לשתי הקבוצות יש שני כוכבי עבר מרשימים. בבית הלוחם – תומר חליווה וירין ביטון; בבזק – יעקב כאלף וצ'רלי קמאשו.

כבר לאחר דקות בודדות, החלוץ האימתני ירין ביטון הרשית. תומר חליווה העלה, ברגל שמאל, את בית הלוחם ב' ליתרון 0-2. בדקה האחרונה של המחצית הראשונה, שחר כהן כבש לבזק וצימק ל-1-2. אבל, היתרון האיכותי והכמותי של בית הלוחם הכריע במחצית השנייה. ירין ביטון עשה 1-3 ויובל לוק מעמדת השוער כבש מרחוק, 1-4. שש דקות לסיום, הירשה לעצמו המאמן המוביל, איציק דנינו, שהגיע למגרש היישר משירות מילואים, לבצע חילופים סדרתיים ובזק הקטינה עד ל-3-4, מצמד שערים של אדיר טייב. אם השופט הבינלאומי לשעבר, מאיר לוי, היה מוסיף עוד שתי דקות ל-20 של המחצית השנייה, בזק הייתה גם משווה, בטוח תומר חליווה שכעס על מאמנו.

חברת בזק אמנם הפסידה, אבל שמרה על מצב רוח טוב. איך אפשר שלא, כשאל הקבוצה הצטרף כצופה, שחקן העבר האגדי של הארגון, החלוץ המטוס, דני בסיס, שכבר לא יכול לעזור ברחבה ("החלפתי ברך אחת, עכשיו אני צריך להחליף את השנייה"...), אבל בהחלט יודע להצחיק ולהעלות את המוראל.
יום לפני, ביום ראשון 31/3, בליגה הארצית, הושגה תוצאה בלתי שגרתית, נדירה ביותר, שכמוה לא זוכר רכז הענף הוותיק, סידני נקש, בכל תולדות הליגות. תיקו 10-10 בין הסתדרות המורים שבמקום הראשון לבזק א' שבמקום השמיני והאחרון. בזק א' מהתחתית הפתיעה וכבר הובילה 7-10 בדרך לניצחון בטוח, אולם המורים השכילו להשוות ברגע האחרון.