בזכות המשחק, בזכות הליגה מאת: משה ניר
29.04.2020
בביטוח הלאומי עובדים קשה והרבה בימים האלה, אבל אמהות קבוצת הכדורשת, בראשותה של רוזי גבאי, מוצאות נחמה בספורט מתוך אהבה וכדי להביא הישגים למוסד אותו הן מייצגות
עידן מגפת הקורונה העמיד בחזית הבריאותית את האחיות והרופאים בבתי החולים ובחזית הכלכלית את עובדות ועובדי הביטוח הלאומי, שנדרשים לטפל ביותר ממיליון מובטלים, שאיבדו באחת את מטה לחמם ומצפים לישועה מהמדינה. "בימים האלה אנחנו נותנים פול גז, עובדים לילות כימים, גם בימי שישי לאחרונה, כדי לתת מענה לכל מי שפונה. זה הדבר שלשמו אנחנו נמצאים שם עכשיו", מספרת בין המשמרות, רוזי גבאי, ראש קבוצת הכדורשת של הביטוח הלאומי בבאר שבע.
"בדיוק לפני שהתחיל עידן הקורונה, חיפשתי שחקניות, כי אנחנו ממש על הקשקש. הקבוצה מונה שבע שחקניות, זה המעט של המעט, צריך שיהיו לנו לפחות שתי מחליפות. יש לנו כמה שחקניות פצועות ואחת שיצאה לחופשת לידה. כולן אמהות לילדים, אפילו לילדים קטנים, שמפנות מהזמן שלהן משתי סיבות: מתוך אהבה לליגה ולמשחק, וכדי להביא הישגים למוסד שאנחנו מייצגות אותו".
השחקניות מגיעות מתחומים שונים של הביטוח הלאומי – אבטלה, נפגעי עבודה, נכות, גבייה, וגם עורכת דין אחת מהלשכה המשפטית, והן עובדות בבניינים שונים באגפים שונים. "לא ממש הכרנו לפני, הייתה היכרות שטחית, הצלחנו להתגבש בזכות המשחק, בזכות הכדורשת, בזכות הליגה. לאחרונה הצלחנו להביא המון המון הישגים וכבר כל המוסד יודע, אנחנו דואגות לפרסם את זה בקבוצת הפייסבוק של עובדי הביטוח הלאומי במחוז באר שבע והדרום".
ההישגים עליהם מדברת הקפטנית הם לא רק באולם תיכון מקיף ו'. רוזי גבאי: "מדי שנה יש לנו תחרויות ספורט שנקראות ה'ביטוחיאדה'. בהתחלה הצטרפתי לקבוצת הכדורסל, עד שנפתח בפנינו עולם הכדורשת ואנחנו הקבוצה שמייצגת את הסניף שלנו גם בליגה למקומות עבודה, גם בביטוחיאדה וגם במחוזיאדה. אז יש לנו מגוון אפשרויות למלא את הארון בגביעים. גם במחוזיאדה האחרונה וגם בביטוחיאדה האחרונה באילת זכינו בגביע ועכשיו אנחנו שואפות לזכות בגביע גם בליגה למקומות עבודה. ניצחנו את רוב המשחקים, הפסדנו רק פעמיים. אנחנו במקום השני או השלישי (בליגה א'), אבל אנחנו לא יודעות מה יקרה בגלל הקורונה"...
למרות שהמוסד לביטוח לאומי "מפוצץ" בכסף, קבוצת הכדורשת הייצוגית נאבקת על קיומה: "אנחנו נלחמות על תקציב למאמן, לאימונים. בניגוד לקבוצות אחרות, אין לנו סבסוד ממקום העבודה ולכן או שאנחנו נממן את זה או שנמצא ספונסר, אבל כרגע אנחנו לא בשלב הזה. אם נתחיל להתאמן אני מאמינה שנגיע רחוק, הבנות ממש נחושות".
בינתיים, יש מי שמחזיק את הקבוצה בצמרת בהתנדבות. רוזי גבאי מספרת: "יש לנו בקבוצה את עדי אביטן, אשתו של שרון, הוא מלווה אותנו לכל המשחקים ומנסה לעזור לנו לנהל את המשחק מבחוץ ועושה את זה בצורה מעוררת השראה. שרון אביטן הוא אחד האלופים שיש, למרות שהוא לא מהתחום, הוא מהכדורגל (מאמן על במחלקת הנוער של הפועל באר שבע), אבל כמאמן יש לו את זה".
רוזי גבאי, בת 45, אמא לשלושה ילדים, גרה בבאר שבע ועובדת בביטוח הלאומי כבר 14 שנים. היא חברת ועד עובדים כבר קדנצייה שלישית ושמה לה למטרה להקים עוד קבוצות ספורט שייצגו את הארגון בליגה למקומות עבודה. "עכשיו אנחנו בהקמה של קבוצת באולינג, מעורבת נשים-גברים, ואברהם ויינברגר מנכ"ל העמותה כבר יודע מזה. אני רוצה לפרגן לאברהם על כל העבודה שהוא עושה, לחיים אלקיים שאחראי על ענף הכדורשת וגם לאלה שרבנסקו הרכזת של הליגה, ולקוות באמת שנשוב לשחק במלוא הכח, שנמשיך להוביל ולהיות במקומות הגבוהים שאנחנו ראויים להם".
"בדיוק לפני שהתחיל עידן הקורונה, חיפשתי שחקניות, כי אנחנו ממש על הקשקש. הקבוצה מונה שבע שחקניות, זה המעט של המעט, צריך שיהיו לנו לפחות שתי מחליפות. יש לנו כמה שחקניות פצועות ואחת שיצאה לחופשת לידה. כולן אמהות לילדים, אפילו לילדים קטנים, שמפנות מהזמן שלהן משתי סיבות: מתוך אהבה לליגה ולמשחק, וכדי להביא הישגים למוסד שאנחנו מייצגות אותו".
השחקניות מגיעות מתחומים שונים של הביטוח הלאומי – אבטלה, נפגעי עבודה, נכות, גבייה, וגם עורכת דין אחת מהלשכה המשפטית, והן עובדות בבניינים שונים באגפים שונים. "לא ממש הכרנו לפני, הייתה היכרות שטחית, הצלחנו להתגבש בזכות המשחק, בזכות הכדורשת, בזכות הליגה. לאחרונה הצלחנו להביא המון המון הישגים וכבר כל המוסד יודע, אנחנו דואגות לפרסם את זה בקבוצת הפייסבוק של עובדי הביטוח הלאומי במחוז באר שבע והדרום".
ההישגים עליהם מדברת הקפטנית הם לא רק באולם תיכון מקיף ו'. רוזי גבאי: "מדי שנה יש לנו תחרויות ספורט שנקראות ה'ביטוחיאדה'. בהתחלה הצטרפתי לקבוצת הכדורסל, עד שנפתח בפנינו עולם הכדורשת ואנחנו הקבוצה שמייצגת את הסניף שלנו גם בליגה למקומות עבודה, גם בביטוחיאדה וגם במחוזיאדה. אז יש לנו מגוון אפשרויות למלא את הארון בגביעים. גם במחוזיאדה האחרונה וגם בביטוחיאדה האחרונה באילת זכינו בגביע ועכשיו אנחנו שואפות לזכות בגביע גם בליגה למקומות עבודה. ניצחנו את רוב המשחקים, הפסדנו רק פעמיים. אנחנו במקום השני או השלישי (בליגה א'), אבל אנחנו לא יודעות מה יקרה בגלל הקורונה"...
למרות שהמוסד לביטוח לאומי "מפוצץ" בכסף, קבוצת הכדורשת הייצוגית נאבקת על קיומה: "אנחנו נלחמות על תקציב למאמן, לאימונים. בניגוד לקבוצות אחרות, אין לנו סבסוד ממקום העבודה ולכן או שאנחנו נממן את זה או שנמצא ספונסר, אבל כרגע אנחנו לא בשלב הזה. אם נתחיל להתאמן אני מאמינה שנגיע רחוק, הבנות ממש נחושות".
בינתיים, יש מי שמחזיק את הקבוצה בצמרת בהתנדבות. רוזי גבאי מספרת: "יש לנו בקבוצה את עדי אביטן, אשתו של שרון, הוא מלווה אותנו לכל המשחקים ומנסה לעזור לנו לנהל את המשחק מבחוץ ועושה את זה בצורה מעוררת השראה. שרון אביטן הוא אחד האלופים שיש, למרות שהוא לא מהתחום, הוא מהכדורגל (מאמן על במחלקת הנוער של הפועל באר שבע), אבל כמאמן יש לו את זה".
רוזי גבאי, בת 45, אמא לשלושה ילדים, גרה בבאר שבע ועובדת בביטוח הלאומי כבר 14 שנים. היא חברת ועד עובדים כבר קדנצייה שלישית ושמה לה למטרה להקים עוד קבוצות ספורט שייצגו את הארגון בליגה למקומות עבודה. "עכשיו אנחנו בהקמה של קבוצת באולינג, מעורבת נשים-גברים, ואברהם ויינברגר מנכ"ל העמותה כבר יודע מזה. אני רוצה לפרגן לאברהם על כל העבודה שהוא עושה, לחיים אלקיים שאחראי על ענף הכדורשת וגם לאלה שרבנסקו הרכזת של הליגה, ולקוות באמת שנשוב לשחק במלוא הכח, שנמשיך להוביל ולהיות במקומות הגבוהים שאנחנו ראויים להם".
1.המשיכו כך, מאיר, 05.05.2020
סוף סוף תמונות בסדר
