אבל כבד ירד בתחילת השבוע על בית החולים סורוקה ועל הליגות למקומות עבודה בבאר שבע, עת נודע כי משה טרבלסי נפטר. כבן 73 היה במותו, לאחר שנאבק במחלה קשה בחודשים האחרונים. במשך כארבעה עשורים שימש טרבלסי כרכז הספורט של קבוצות סורוקה, גם כשפרש מהעבודה בבית החולים ויצא לגמלאות. עשרות מעובדי המרכז הרפואי, בהם שחקניות ושחקנים מענפים שונים, מנהלי קבוצות ורכזי ליגות וכן ראשי העמותה אלון ריף וחיים אלקיים, ליוו את טרבלסי בדרכו האחרונה בבית העלמין החדש ביום ראשון 2/3/25 אחר הצהריים.

יו"ר ועד העמותה, חיים אלקיים: "קיבלנו בצער רב את לכתו בטרם עת של משה טרבלסי, רכז הספורט של בית החולים סורוקה, תפקיד אותו עשה לאורך הרבה שנים. טרבלסי היה מהרכזים היותר פעילים, המקצועיים. בהחלט הפסדנו איש יקר, שיחסר לפעילות העמותה".

משה טרבלסי ז"ל ליווה את כל קבוצות סורוקה הרבות בכל הענפים ובכל המגרשים באדיקות ובקפדנות והיה בקיא ברזי הכללים והחוקים. הוא עקב מקרוב אחר המשחקים, הכיר את השחקניות והשחקנים וידע היטב את המצב בטבלאות השונות. טרבלסי עשה זאת בצנעה ובענווה, כשעמד מן הצד בשקט, נחבא אל הכלים והתרחק מאור הזרקורים. עם זאת, הוא היה דעתן וידען בספורט ולא אחת השמיע את השגותיו המקצועיות בפני חברי הנהלת העמותה.

טרבלסי התרגש מאוד בסיום העונה שעברה, עת קבוצת הנשים סורוקה ב' בכדורשת זכתה במקום הראשון בליגה הבכירה. "זו אליפות היסטורית, פעם ראשונה. אף פעם לא לקחנו אליפות בכדורשת", עדכן. ראשת הקבוצה, אוסנת שטרית, נזכרת: "משה טרבלסי היה מלווה אותנו בכל המשחקים. בספורטיאדה באילת היה עובר בכל המגרשים, מענף לענף. זכינו לתמונות איתו עם הגביעים בכך שסחבנו אותו, אילצנו אותו להצטלם. היה הכי חשוב לו לשמור על הכללים, שלכולם יהיה ביטוח וכרטיסי שחקן. לא נתן לאף אחד לעלות לשחק ואפילו לא להתאמן בלי אישור רפואי וכרטיס שחקן".

רכזת ענף הכדורשת ועובדת בית החולים סורוקה, ענת רותם שגיא, מעידה: "משה טרבלסי היה בן אדם ממש טוב. צנוע. עוזר לבריות. איכפתי. לקח את הספורט בצורה רצינית ביותר. היה פדאנט, הקפיד שלכל השחקניות והשחקנים תהיה בדיקה רפואית בתוקף. תמיד הוא שידר אופטימיות, גם אחרי שגילו לו את המחלה. כל הזמן אמר 'הכל בסדר', 'אני מרגיש מצויין'. זה מה שהיה שגור בפיו. זו ממש אבידה".

מיכאל רואש היה קולגה של טרבלסי: "25 שנה של עבודה ביחד. היינו חברי ועד העובדים ביחד, הוא היה רכז ספורט שנים ואני רכז באולינג. ישנו ביחד בבתי מלון, הייתי בחתונה שלו, היה בחתונה שלי. חבר של החיים. בחור איכפתי, איש מדהים, איש משפחה. גידל שני בנים, אחד רופא. 'משה והשקית' קראו לו, כל הזמן הסתובב עם שקית. היה טכנאי רנטגן, עבד בחדרי ניתוח, בצנתורים ואיפה לא. לאחרונה חלה במחלה"...
בדברי ההספד בלוויה, סיפר אחיו איציק טרבלסי: "משה עלה לארץ (מטוניסיה) ב-1957 כשהיה בן 5. ב-1970 היה התלמיד הראשון באופקים שסיים בגרות. היה עמוד האש לפני המחנה. בעל מימדי גוף קטנים, אבל לב ענק. ויושר. 48 שנים עבד ברנטגן בסורוקה, כולל בפנסיה. תמיד זמין לכל פנייה, תמיד מסייע במסירות אין קץ. כל חייו היה שליח ציבור. שליח ציבור במלוא מובן המילה, בלי אגו. סייע למאות ואולי אפילו לאלפי עובדי סורוקה. עשרות שנים הוביל את הספורט של סורוקה והיה גאה בהישגים בענפים השונים".

עובדת סורוקה ותיקה העידה: "משה טרבלסי היה זן נדיר. אדם ישר, חרוץ, שקט, לא מתלהם. אהב את עבודתו, את בית החולים, את הצוות הרפואי, את כל הסובבים אותו. התנדב פעמיים בשבוע רק לתת ולתת. זה מה שאהב. ניהל את קבוצות הספורט, היה גאה בהישגים ונרגש. משה הקדיש את כל כולו להגנת העובדים, טיפל בבעיות של אנשים כאילו היו בעיותיו האישיות שלו. מורשתך תישמר ותישאר אצל כל מי שהכיר אותך".

משה טרבלסי בר סעידה (ע"ה) נטמן לצדה של רעייתו נעמי, שנפטרה ב-27/3/16. המשפחה האבלה יושבת שבעה ברחבת צפת 34 באר שבע. ניחום האבלים עד השעה 20:00.